Menu
מאמרים

מעשיהם של צדיקים – הרה"ג הצדיק רבי שמואל עידאן זצ"ל

תולדותיו של מייסד הישיבה בא"י ומנהלה הרה"ג הצדיק רבי שמואל עידאן זצ"ל בבואנו להעלות את זכרו של הרב המנוח זצ"ל ולכתוב את תולדותיו, בחובתנו להדגיש שאיננו מתיימרים להקיף את כל מסכת חייו המופלאה, מאחר שהיה הרב רב פעלים לתורה ולתעודה, אשר עשה רבות להגדלת תורה ולגמול חסד, ורב הנסתר על הנגלה, ורק באנו לתת פרטים מרכזיים בחייו ובפועלו, כמו הוצאת ספרים והקמת הישיבה ועוד. בתחילת המאמר כתבנו בקצרה גם על דמותו של אביו זצ"ל.

קרא שאלה
מאמרים

"אור תורה" מחייהו

לרגל מלאות חמישים שנות אור לירחון "אור תורה", יצאנו לשרטט קוים לדמותו של הירחון המיתולוגי שעל שלחנו מסובים זה כיובל שנים (התשכ"ח-התשע"ח) רבנן ותלמידיהון מכל גווני הקשת * בראיון מפתיע ונדיר עם עורכו האגדי של הירחון הוותיק זה חמשה עשורים – רבי ישראל כהן שליט"א, מגלה הרב העורך סודות כמוסים משולחן עורך, מספר על קורותיו של הירחון, על ייחודיותו, ובעיקר מגלה את סוד הצלחתו * ליהודים היתה אורה, זה אור תורה *

קרא שאלה
מאמרים

כסא רחמים שלי – הגאון רבי דוד קרעי שליט"א

מתלמידיה הראשונים של הישיבה בארץ

 

תפקיד כיום: רב מושב זמרת וראש מוסדות "אהל משה" (הכוללים גני ילדים, ת"ת לבנים, בי"ס לבנות, וישיבת "ברכת ה’").

תפקידים בעבר: כארבע שנים רב בית כנסת טריפוליטאים בקרית הרצוג, ואח"כ שנתיים ר"מ בישיבת "נתיב השבים" בבארר שבע.

קרא שאלה
מאמרים

למען כבוד התורה לא אחשה!

בשנת תשנ"ג, קמה ממשלת שמאל בראשות יצחק רבין עם מרשיעי ברית אשר פערו פיהם על קדשי ישראל. חברי הכנסת החרדים האשכנזים לא הסכימו להיכנס לממשלה זו, ומרן הגר"ע יוסף זצ"ל אחרי ששקל בדבר הורה למפלגת ש"ס להיכנס לממשלה כדי להציל את רשת מעין החינוך התורני מקריסה. הדבר לא מצא חן בעיני אחינו האשכנזים, וכן בעיני כמה מחברי "מועצת חכמי התורה" של ש"ס שפרשו בעקבות כך, וכמה אנשים משולי המחנה החלו לדבר סרה ולהסית כנגד מרן זצ"ל, עד שבאחד מבתי הכנסת קם יהודי אשכנזי אחד, וקרע בפומבי תמונת מרן הגר"ע יוסף. הדבר עורר מהומה, והוחלט על קיום עצרת מחאה בנדון בביהכ"נ בשכונת "קרית הרצוג" בבני ברק, בחדש אב התשנ"ג * להלן בפרסום ראשון חלקים מדרשה מיוחדת שנשא מרן ראש הישיבה שליט"א באותה עצרת למחות על כבוד מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (הדרשה הוקלטה בזמנו ע"י ארגון "חסדי נעמי", ושוכפלה באלפי עותקים תחת השם "מגדולת הרב עובדיה יוסף" – קלטת ה-1000) * מתוך ספר "מגדולי ישראל" ח"ג שיראה אור בקרוב  
קרא שאלה
מאמרים

מרן ראש הישיבה על גדולתו של מרן בעל "היביע אומר" זצוק"ל (חלק ב’)

והנה בית הכנסת "משהד" מלא וגדוש, בן-פורת-יוסף, במאות אנשים השותים בצמא את דברי פי קדשו של רבנו, מכל העדות ומכל החוגים: ספרדים תימנים ואשכנזים, כיפות סרוגות ושחורות, רבנים ודיינים וסתם עמך בית ישראל, והפה קולח כמעין המתגבר: חידושי הלכות, קושיות ותירוצים וסברות לאמיתה של תורה, מקורות בשפע לכל סברא ולכל קושיא, עם "הברקות" ובדיחות באמצע לעורר נרדמים (וסימניך "דברי חכמים בנחת נשמעים", ראשי תיבות בדחן) ומסקנא ברורה והחלטית כמעט מכל דין והלכה. בסביבות השעה 11 בערך עבר רבנו מהלכה לאגדה. אז יצאו רוב אברכי האשכנזים (הם באו רק בשביל הלכה) ואנו נשארנו עד 12:30 בערך. חזרתי הביתה אחר חצות, שאלה רעייתי שתחיה: איפה היית עד עכשיו? אמרתי לה: "חבל שהרב לא דרש את הדרשה שלו בבית הקברות, כי אז היינו עדים לתחיית המתים!"…

קרא שאלה
מאמרים

מרן ראש הישיבה על גדולתו של מרן בעל "היביע אומר" (חלק ג’).

 כן מסופר על אחד מגדולי הרבנים בבני ברק, שנשאל בדין זיעה באוכלין, ובאשר ידע כי בשו"ת יביע אומר חלק חמישי יש תשובה נפלאה בנדון, הסתגר בחדרו ולמד כל התשובה ואח"כ הורה לשואלו דבר. כן מסופר שאברך ספרדי נכנס למורה הוראה בישיבה ליטאית מפורסמת, וראהו מעיין בספר "טהרת הבית" לרבנו. שאלו: "כבודו מעיין בזה?!" ענהו: "לא אתם הפסדתם במחלוקת שבין הרבנים והמפלגות, אנחנו המפסידים"…

קרא שאלה
מאמרים

מעשה הכתב

אברכים רבים ובני ישיבות מעוניינים לשפר את כתיבתם התורנית, ולהפכה למרתקת ומושכת. דא עקא, שעד היום לא היה ספר הדרכה מסודר בענין * מסתבר שעל הכל כתבו, אך לא על הכתיבה עצמה * בספר החדש "הכתב והמכתב", נעשה נסיון ראשון מסוגו להעלות על הכתב כללים מסודרים באמנות הכתיבה התורנית * לרגל הוצאת הספר, חושף המחבר פרטים על העומד מאחורי ספרו, מסביר מה יש בכלל לכתוב על הכתיבה? האם הכתיבה היא ערך בפני עצמו? איזה מעמד מעניקים חז"ל לחכמת הכתיבה? ומהי הברכה המקורית שבה בחר מרן זצוק"ל לברך את התינוקות ששימש להם כסנדק?
קרא שאלה
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן